שימור פוריות
שימור פוריות
נשים נולדות עם כמות מסוימת של ביציות – כחצי מיליון-מיליון, ומספרן, כמו גם איכותן, הולך ויורד עם השנים. במילים אחרות, גיל האישה משפיע באופן משמעותי על הפוריות שלה, ומקובל כיום לחשוב שמאמצע / סוף גילאי השלושים יש ירידה בסיכוי להרות (הן בשל ירידה בכמות הביציות והן באיכותן). אחרי גיל 40 הירידה נעשית משמעותית יותר, ומגיל 45 הסיכוי להרות הופך לאפסי.
שימור פוריות הוא תהליך של שאיבה והקפאת ביציות ו/או עוברים לצורך העלאת הסיכויים להרות בגילאים המבוגרים יותר. תהליך זה יכול להתאים לנשים שבוחרות לדחות את כניסתן להיריון מסיבות שונות, ולנשים הסובלות מבעיות רפואיות שעשויות לפגוע בפוריות שלהן ובסיכוי להיכנס להיריון טבעי בשלב מאוחר יותר, כמו במצב של אנדומטריוזיס, סרטן (לקראת טיפול בקרינה או בכימותרפיה), לפני כריתת שחלות מניעתית (לנשאיות הגן BRCA) ובמקרים של סיכון מוגבר למנופאוזה מוקדמת.
תהליך הקפאת ביציות כולל את השלבים הבאים:
1.בדיקות מקדימות
עוד לפני תחילת הטיפול חשוב לבצע בדיקות לצורך תכנון הטיפול בצורה הנכונה ביותר עבורך. הבדיקות כוללות: בדיקות דם כלליות, אולטרסאונד גינקולוגי, בדיקת כירורג שד ובדיקת PAP.
כחלק מהבדיקות המקדימות נעשות בדיקות להערכת הרזרבה השחלתית (כמות הביציות הקיימות בשחלות). הבדיקות האפשריות הן:
פרופיל הורמונלי – בדיקת דם הנעשית בין היום השני ליום החמישי של המחזור (ישנה עדיפות ליום השלישי), לאחר צום וערות של 2-3 שעות. ההורמון אשר משקף את הרזרבה השחלתית הוא FSH.
AMH (הורמון אנטימולריאני) – הורמון ה-AMH מופרש מזקיקים קטנים הנמצאים בשחלות. תוצאת בדיקה זו משקפות בצורה די טובה את הרזרבה השחלתית. בדיקה זו יכולה להיעשות בכל שלב בחודש.
AFC (Antral Follicle Count) – בדיקת אולטרסאונד גינקולוגי, המודד את מספר הזקיקים האנטרליים בשחלות. זקיק אנטרלי הוא מבנה זעיר המכיל בתוכו ביצית. בדיקה זו נעשית בימים הראשונים של המחזור החודשי.
2.גירוי שחלתי
טיפול הורמונלי לגירוי השחלות ועידוד הבשלתם של זקיקים רבים במהלך מחזור אחד. הטיפול נעשה באמצעות זריקות, המוזרקות באופן עצמאי מדי יום, מתחילת המחזור החודשי ובמשך כעשרה ימים בממוצע (שבוע עד שבועיים ברוב המקרים). במהלך הטיפול ההורמונלי מבוצעות כל מספר ימים בדיקות אולטרסאונד ובדיקות דם הורמונליות, לצורך מעקב אחר מספר הזקיקים והבשלתם, עד לשלב שניתן יהיה לשאוב את הביציות מתוכם.
3. שאיבת ביציות
ההליך נעשה לרוב בהרדמה כללית והוא נמשך בין 10 ל- 20 דקות בלבד. במהלכו מוחדרת מחט עדינה דרך הנרתיק אל השחלות, באמצעותה דוקרים את הזקיקים ושואבים את הנוזל, שנשלח למעבדה לבדיקת נוכחותן של ביציות בשלות. לאחר התאוששות קצרה (סביב שעתיים), ניתן להשתחרר הביתה.
4. הקפאת הביציות
לאחר שאיבתן והעברתן למעבדה, הביציות מוקפאות – עד למועד שתחליטי להשתמש בהן.
כמו כן, בהתאם לרצונך, ניתן להקפיא עוברים לצורך שימור פוריות. במקרה כזה, הביציות הבשלות מופרות בזרע לאחר השאיבה, והעוברים מתפתחים באינקובטור בין שלושה לחמישה ימים עד להקפאתם.
5. שימוש בביציות הקפואות
כאשר יגיע המועד שתרצי להשתמש בביציות המוקפאות, השלבים הבאים יהיו הפשרת הביציות והפרייתן (באמצעות תא זרע מבן זוג או תורם), גידול עוברים באינקובטור במעבדה במשך יומיים עד חמישה ולאחר מכן החזרת העוברים לתוך חלל הרחם לצורך הריון.
נשים נולדות עם כמות מסוימת של ביציות – כחצי מיליון-מיליון, ומספרן, כמו גם איכותן, הולך ויורד עם השנים. במילים אחרות, גיל האישה משפיע באופן משמעותי על הפוריות שלה, ומקובל כיום לחשוב שמאמצע / סוף גילאי השלושים יש ירידה בסיכוי להרות (הן בשל ירידה בכמות הביציות והן באיכותן). אחרי גיל 40 הירידה נעשית משמעותית יותר, ומגיל 45 הסיכוי להרות הופך לאפסי.
שימור פוריות הוא תהליך של שאיבה והקפאת ביציות ו/או עוברים לצורך העלאת הסיכויים להרות בגילאים המבוגרים יותר. תהליך זה יכול להתאים לנשים שבוחרות לדחות את כניסתן להיריון מסיבות שונות, ולנשים הסובלות מבעיות רפואיות שעשויות לפגוע בפוריות שלהן ובסיכוי להיכנס להיריון טבעי בשלב מאוחר יותר, כמו במצב של אנדומטריוזיס, סרטן (לקראת טיפול בקרינה או בכימותרפיה), לפני כריתת שחלות מניעתית (לנשאיות הגן BRCA) ובמקרים של סיכון מוגבר למנופאוזה מוקדמת.
תהליך הקפאת ביציות כולל את השלבים הבאים:
1.בדיקות מקדימות
עוד לפני תחילת הטיפול חשוב לבצע בדיקות לצורך תכנון הטיפול בצורה הנכונה ביותר עבורך. הבדיקות כוללות: בדיקות דם כלליות, אולטרסאונד גינקולוגי, בדיקת כירורג שד ובדיקת PAP.
כחלק מהבדיקות המקדימות נעשות בדיקות להערכת הרזרבה השחלתית (כמות הביציות הקיימות בשחלות). הבדיקות האפשריות הן:
פרופיל הורמונלי – בדיקת דם הנעשית בין היום השני ליום החמישי של המחזור (ישנה עדיפות ליום השלישי), לאחר צום וערות של 2-3 שעות. ההורמון אשר משקף את הרזרבה השחלתית הוא FSH.
AMH (הורמון אנטימולריאני) – הורמון ה-AMH מופרש מזקיקים קטנים הנמצאים בשחלות. תוצאת בדיקה זו משקפות בצורה די טובה את הרזרבה השחלתית. בדיקה זו יכולה להיעשות בכל שלב בחודש.
AFC (Antral Follicle Count) – בדיקת אולטרסאונד גינקולוגי, המודד את מספר הזקיקים האנטרליים בשחלות. זקיק אנטרלי הוא מבנה זעיר המכיל בתוכו ביצית. בדיקה זו נעשית בימים הראשונים של המחזור החודשי.
2.גירוי שחלתי
טיפול הורמונלי לגירוי השחלות ועידוד הבשלתם של זקיקים רבים במהלך מחזור אחד. הטיפול נעשה באמצעות זריקות, המוזרקות באופן עצמאי מדי יום, מתחילת המחזור החודשי ובמשך כעשרה ימים בממוצע (שבוע עד שבועיים ברוב המקרים). במהלך הטיפול ההורמונלי מבוצעות כל מספר ימים בדיקות אולטרסאונד ובדיקות דם הורמונליות, לצורך מעקב אחר מספר הזקיקים והבשלתם, עד לשלב שניתן יהיה לשאוב את הביציות מתוכם.
3. שאיבת ביציות
ההליך נעשה לרוב בהרדמה כללית והוא נמשך בין 10 ל- 20 דקות בלבד. במהלכו מוחדרת מחט עדינה דרך הנרתיק אל השחלות, באמצעותה דוקרים את הזקיקים ושואבים את הנוזל, שנשלח למעבדה לבדיקת נוכחותן של ביציות בשלות. לאחר התאוששות קצרה (סביב שעתיים), ניתן להשתחרר הביתה.
4. הקפאת הביציות
לאחר שאיבתן והעברתן למעבדה, הביציות מוקפאות – עד למועד שתחליטי להשתמש בהן.
כמו כן, בהתאם לרצונך, ניתן להקפיא עוברים לצורך שימור פוריות. במקרה כזה, הביציות הבשלות מופרות בזרע לאחר השאיבה, והעוברים מתפתחים באינקובטור בין שלושה לחמישה ימים עד להקפאתם.
5. שימוש בביציות הקפואות
כאשר יגיע המועד שתרצי להשתמש בביציות המוקפאות, השלבים הבאים יהיו הפשרת הביציות והפרייתן (באמצעות תא זרע מבן זוג או תורם), גידול עוברים באינקובטור במעבדה במשך יומיים עד חמישה ולאחר מכן החזרת העוברים לתוך חלל הרחם לצורך הריון.
