הפריה חוץ-גופית
(IVF - in-vitro fertilization)
הפריה חוץ-גופית
(IVF - in-vitro fertilization)
הפריה חוץ-גופית היא טיפול שמחליף את התהליך הטבעי של כניסה להיריון. במהלכו נעשה שימוש בביציות בשלות ובזרע (מבן הזוג או מתורם), הפריית הביציות על ידי זרעונים במעבדה, גידול העוברים באינקובטור – ולבסוף החזרתם לרחם או הקפאתם להחזרה עתידית. 
הפריה חוץ-גופית כוללת חמישה שלבים עיקריים:
1. גירוי השחלה
נעשה באמצעות תרופות מבוססות הורמונים. התרופות הללו מעודדות גיוס מוגבר של זקיקים בשחלות. המטרה היא לקבל מספר רב של ביציות בשלות, לרוב נשאף ל-15-20 ביציות. שלב זה כולל גם בדיקות דם ואולטרסאונד לצורך בקרה על התהליך. עם זאת, חשוב להדגיש כי הגורם המכריע בכל הנוגע למספר הביציות הבשלות הוא הרזרבה השחלתית של האישה.
2. זריקת טריגר
כאשר הביציות קרובות להבשלה (שנקבעת בהתאם לאולטרסאונד ורמות ההורמונים), ניתנת ״זריקת טריגר״, המסייעת להבשלה סופית של הביציות, כהכנה לשאיבתן. יש להזריק באופן עצמאי בדיוק 36 שעות לפני הזמן שנקבע לשאיבת הביציות.
3. שאיבת הביציות
מתבצעת לרוב תחת הרדמה מלאה קלה (אך לא הכרחי, תלוי ברצון המטופלת), בגישה נרתיקית ובהנחיית מכשיר אולטרסאונד. במהלך השאיבה דוקרים את השחלות, לצורך שאיבת נוזל הזקיקים והביציות.
4. הפריית הביציות במעבדה
בשלב זה מפרים את הביציות באמצעות תאי הזרע, וכן מוודאים את התפתחותם התקינה של העוברים, לרבות אומדן איכותו של העובר לקראת החזרתו לרחם.
ישנן שיטות שונות לביצוע הפריה:
הזרעה (אינסמינציה) – שיטה הדומה לתהליך הטבעי. בתהליך זה הביציות מוכנסות לצלוחית עם מאות אלפי תאי זרע, ובדומה לתהליך הטבעי תא זרע בודד ייכנס לתוך הביצית ויפרה אותה.
מיקרומניפולציה (ICSI-Intra Cytoplasmic Sperm Injection) – בשיטה זו בוחרים את הזרע האופטימלי (בהסתכלות במיקרוסקופ) ומזריקים אותו לתוך הביצית.
5. החזרת העוברים לתוך הרחם
את החזרת העוברים לרחם מבצעים תחת הנחיית אולטרסאונד, ללא צורך בהרדמה או טשטוש. מספר העוברים המוחזרים לרחם תלוי בגיל האישה, במספר ההחזרות שעשתה בעבר, במאפיינים רפואיים אחרים וכמובן ברצון האישה / בני הזוג. בתהליך ההחזרה מחדירים קטטר דקיק לתוך הרחם, ותוך כדי הדמיה באולטרסאונד "מניחים" אותו במרכז הרחם.
הפריה חוץ-גופית היא טיפול שמחליף את התהליך הטבעי של כניסה להיריון. במהלכו נעשה שימוש בביציות בשלות ובזרע (מבן הזוג או מתורם), הפריית הביציות על ידי זרעונים במעבדה, גידול העוברים באינקובטור – ולבסוף החזרתם לרחם או הקפאתם להחזרה עתידית.
הפריה חוץ-גופית כוללת חמישה שלבים עיקריים:
1. גירוי השחלה
נעשה באמצעות תרופות מבוססות הורמונים. התרופות הללו מעודדות גיוס מוגבר של זקיקים בשחלות. המטרה היא לקבל מספר רב של ביציות בשלות, לרוב נשאף ל-15-20 ביציות. שלב זה כולל גם בדיקות דם ואולטרסאונד לצורך בקרה על התהליך. עם זאת, חשוב להדגיש כי הגורם המכריע בכל הנוגע למספר הביציות הבשלות הוא הרזרבה השחלתית של האישה.
2. זריקת טריגר
כאשר הביציות קרובות להבשלה (שנקבעת בהתאם לאולטרסאונד ורמות ההורמונים), ניתנת ״זריקת טריגר״, המסייעת להבשלה סופית של הביציות, כהכנה לשאיבתן. יש להזריק באופן עצמאי בדיוק 36 שעות לפני הזמן שנקבע לשאיבת הביציות.
3. שאיבת הביציות
מתבצעת לרוב תחת הרדמה מלאה קלה (אך לא הכרחי, תלוי ברצון המטופלת), בגישה נרתיקית ובהנחיית מכשיר אולטרסאונד. במהלך השאיבה דוקרים את השחלות, לצורך שאיבת נוזל הזקיקים והביציות.
4. הפריית הביציות במעבדה
בשלב זה מפרים את הביציות באמצעות תאי הזרע, וכן מוודאים את התפתחותם התקינה של העוברים, לרבות אומדן איכותו של העובר לקראת החזרתו לרחם.
ישנן שיטות שונות לביצוע הפריה:
הזרעה (אינסמינציה) – שיטה הדומה לתהליך הטבעי. בתהליך זה הביציות מוכנסות לצלוחית עם מאות אלפי תאי זרע, ובדומה לתהליך הטבעי תא זרע בודד ייכנס לתוך הביצית ויפרה אותה.
מיקרומניפולציה (ICSI-Intra Cytoplasmic Sperm Injection) – בשיטה זו בוחרים את הזרע האופטימלי (בהסתכלות במיקרוסקופ) ומזריקים אותו לתוך הביצית.
5. החזרת העוברים לתוך הרחם
את החזרת העוברים לרחם מבצעים תחת הנחיית אולטרסאונד, ללא צורך בהרדמה או טשטוש. מספר העוברים המוחזרים לרחם תלוי בגיל האישה, במספר ההחזרות שעשתה בעבר, במאפיינים רפואיים אחרים וכמובן ברצון האישה / בני הזוג. בתהליך ההחזרה מחדירים קטטר דקיק לתוך הרחם, ותוך כדי הדמיה באולטרסאונד "מניחים" אותו במרכז הרחם.
